רצף במזכרת בתיה: בתי המושבה ברחוב רוטשילד, צמודי קרקע ושכונות חדשות

מה מיוחד בריצוף במזכרת בתיה

המושבה נוסדה ב־1883 בשם עקרון, כמושבה הראשונה שהקים הברון רוטשילד, וב־1887 קיבלה את שמה לזכר אמו. המתיישבים הראשונים היו משפחות חקלאים מאזור גרודנו, שבתחילה גרו במבנים ארוכים שנרשמו כאורוות כדי לעקוף את הגבלות הבנייה העות׳מאניות. מזכרת בתיה מוכרת כמועצה מקומית מאז 1952, והיא שוכנת דרומית־מזרחית לרחובות.

בתי המושבה. ברחוב רוטשילד וברחוב המייסדים עומדים מבנים מתקופת העלייה הראשונה שעברו שימור. בבניין המוזיאון, מ־1885, נשמרו קרשי העץ הרחבים של הרצפה המקורית. מי שמשפץ בית ותיק במושבה צריך לשאול קודם מה שווה לשמר: ריצוף ישן שעדיין יציב אפשר לפעמים ללטש ולהשלים, ואם אין אריח תואם, אריחים מצוירים או אבן יכולים להתחבר לאופי הבית טוב יותר מגרניט פורצלן חלק. לפני עבודה במבנה ששומר, בררו מול המועצה מה מותר לשנות.

השכונות שמסביב. מעבר לליבת המושבה — בר לב, נאות הראשונים ונאות יצחק רבין — יש תמהיל של דירות, דירות גן, קוטג׳ים, בתים דו־משפחתיים ובתים פרטיים. בבית צמוד קרקע כדאי לתכנן את הכול כמערכת אחת: ריצוף פנים שממשיך למרפסת, ריצוף חוץ לחצר ולשבילים, ומבואה שסופגת חול ובוץ מהגינה. נקודה שחוזרת בבתים כאלה היא מפתן היציאה לחצר: הפרש גובה קטן ושיפוע החוצה מונעים ממי גשם להיכנס פנימה.