איך קוראים מפרט אריח: PEI, ספיגות, ריקטיפייד, גוון וקליבר

למה לקרוא את המפרט

בחנות רואים צבע, טקסטורה ומחיר. מה שקובע אם האריח יחזיק בחדר שלכם כתוב בגיליון הטכני (Technical Data Sheet) ועל הקרטון. בקשו את שניהם — את הגיליון מהמוכר או מאתר היצרן, ואת המדבקה על הקרטון כשהסחורה מגיעה.

PEI — עמידות פני הזיגוג לשחיקה

דירוג PEI מסווג אריחים מזוגגים לפי עמידות פני השטח לשחיקה מהליכה, בדרגות I עד V. דרגות נמוכות מיועדות לקירות או לתנועה קלה מאוד, דרגות ביניים לרצפות בבית, והגבוהות לתנועה כבדה יותר.

• הדירוג מתייחס לזיגוג. בפורצלן בגוון מלא (Full Body), שבו הצבע עובר בכל עובי האריח, השחיקה פחות בולטת גם כשהיא קורית.
• PEI לא אומר כלום על החלקה, על ספיגות או על חוזק לשבירה.

ספיגות מים

ספיגות היא כמה מים גוף האריח סופג. היא משפיעה על עמידות בחוץ, בכפור ובחדרים רטובים, ועל רגישות לכתמים בחלק מהחומרים. התקינה האירופית והבינלאומית מחלקת אריחים לקבוצות לפי שיטת הייצור והספיגות (למשל BIa, BIb, BIIa, BIII). גרניט פורצלן נמצא בקבוצה עם הספיגות הנמוכה ביותר; קרמיקה לקירות בקבוצה עם ספיגות גבוהה יותר. לחוץ ולמרפסות חפשו אריח שהיצרן מגדיר מתאים לשימוש בחוץ. ראו ריצוף פנים מול ריצוף חוץ.

ריקטיפייד — קצוות מלוטשים

אריח ריקטיפייד עבר ליטוש של הקצוות אחרי השריפה, ולכן המידות אחידות והפינות ישרות. זה מאפשר מישק צר יותר. אריח לא ריקטיפייד מגיע עם קצה מעט מעוגל ומידות פחות אחידות, ודורש מישק רחב יותר. ההחלטה משפיעה על המראה ועל רוחב הרובה. ראו ריקטיפייד מול רגיל וצבע ורוחב רובה.

גוון וקליבר — הקוד על הקרטון

אריחים מאותה סדרה יוצאים מהתנור באצוות, וכל אצווה מקבלת:

• גוון (Shade / Tone) — קוד שמציין את הגוון המדויק של האצווה.
• קליבר (Caliber) — קוד שמציין את המידה המדויקת בפועל, שיכולה להיות שונה במעט מהמידה הנומינלית.

כשמזמינים, מבקשים שכל הכמות — כולל פחת ורזרבה — תהיה מאותו גוון ואותו קליבר. ערבוב אצוות יוצר "טלאים" בצבע וקווי מישק שלא מסתדרים. כשהסחורה מגיעה, בודקים את הקודים על כל הקרטונים לפני שהרצף פותח אותם. ראו למה אריחים שונים בגוון וכמה ריצוף לקנות.

דרגת שונות גוון בסדרה (V1–V4)

חלק מהיצרנים מציינים גם עד כמה האריחים בתוך אותה אצווה אמורים להיות שונים זה מזה: V1 אחיד כמעט לגמרי, V4 משתנה מאוד בכוונה (למשל דמוי אבן או עץ). זה לא פגם — זה עיצוב. אבל אם רציתם רצפה אחידה וקיבלתם V3, תראו הבדלים בין אריחים.

סוג א׳ מול סוג מסחרי

אריחים ממוינים במפעל לפי פגמים חזותיים ודיוק. סוג א׳ הוא המיון העליון. מסחרי (או סוג ב׳/שני) נמכר בזול יותר ועשויים להיות בו פגמים, הבדלי מידה או גוון. זה יכול להתאים למחסן או לחניה, פחות לסלון. ודאו שהסוג כתוב בהצעה ובחשבונית. ראו ריצוף מחסן.

התנגדות להחלקה

במפרט תמצאו דירוג R (לנעליים) ולעיתים דירוג A/B/C (להליכה יחפה). ההסבר המלא והתאמה לפי אזור במדריך התנגדות להחלקה.

עוד נתונים שכדאי להכיר

• עובי — משפיע על גובה הרצפה ועל ההתאמה לשימוש. ראו אריחים דקים ופורצלן 2 ס״מ לחוץ.
• עמידות לכתמים ולכימיקלים — חשוב במטבח ובעסקים.
• ייעוד — רצפה, קיר, פנים, חוץ. אריח קיר לא מיועד לרצפה.
• המלצות התקנה — רוחב מישק מינימלי, הזזה מותרת בהנחה מדורגת, סוג דבק. ראו דבק לאריחים.

צ׳קליסט לפני הזמנה

1. האריח מיועד לרצפה ולחדר שלכם (פנים/חוץ/רטוב).
2. PEI ודירוג החלקה מתאימים לשימוש.
3. ריקטיפייד או לא — ומה זה אומר על המישק.
4. סוג מיון כתוב בהצעה.
5. כל הכמות מאותו גוון וקליבר.

טעויות נפוצות בקריאת מפרט

• לבחור לפי PEI גבוה גם באריח פורצלן בעובי מלא, שבו הנתון פחות רלוונטי.
• להזמין אריח לחוץ לפי מראה בלבד, בלי לבדוק התנגדות להחלקה וספיגות.
• לא לבדוק את קוד הגוון והקליבר על הקרטונים כשהם מגיעים.
• לא להעביר את המפרט לרצף לפני ההזמנה — הוא בוחר דבק ורוחב מישק לפיו. ראו עבודות ריצוף.