לאיזה כיוון מניחים אריחים מלבניים בחדר?

השיקולים שמכריעים

• הצלע הארוכה. אריחים לאורך החדר מדגישים את העומק שלו. הנחה לרוחב חדר צר וארוך מקצרת אותו חזותית.
• מה רואים מהכניסה. כשנכנסים לחדר, קווים שמתרחקים מהעין נראים מסודרים יותר מקווים שחוצים את שדה הראייה.
• אור טבעי. אור שנופל מחלון לאורך המישקים מבליט פחות הפרשי גובה קטנים וקצוות. אור צד שחוצה את המישקים מדגיש כל אי־ישרות — חשוב במיוחד באריחים ארוכים, שבהם הפרשי גובה בולטים יותר.
• המשכיות. בחלל פתוח או בדירה עם ריצוף אחיד בוחרים כיוון אחד שממשיך מחדר לחדר, ולא כיוון נפרד לכל חדר.
• מסדרון. במסדרון מניחים כמעט תמיד לאורכו; הנחה לרוחב יוצרת הרבה חיתוכים ומראה "סולם".

אריחים דמוי עץ

באריחים דמוי עץ הכיוון בולט יותר, כי הם מחקים קרשים. נוהגים להניח אותם לאורך החלל המרכזי או לכיוון החלון הראשי, ולהקפיד על הזזה לא אחידה בין השורות כדי שלא ייווצר דפוס חוזר.

מתי הכיוון כמעט לא משנה

באריח ריבועי בהנחה ישרה אין "כיוון", ומה שקובע הוא נקודת ההתחלה ומיקום החיתוכים — זה מוסבר בתכנון פריסת אריחים. הנחה באלכסון או בהרינגבון היא החלטה של דוגמה ולא של כיוון, ראו דוגמאות הנחה.

לפני ההדבקה בקשו מהרצף להניח שורה יבשה בשני הכיוונים ולצלם — ההבדל לרוב ברור מיד.