מרצפות מצוירות בתל אביב: לשמר את המקוריות בבתים האקלקטיים, ולבחור חדשות שמתאימות להן

איפה הן עוד נמצאות

מרצפות הבטון המצוירות הן הריצוף של הבתים התל אביביים הראשונים. בנווה צדק, שנוסדה ב־1887, פעל יצרן המרצפות המעוטרות העברי הראשון; בלב העיר — שהוכרז ב־2003 כחלק מ"העיר הלבנה" של אונסק״ו — שרדו כניסות ודירות עם מרצפות מעוטרות בבניינים האקלקטיים לאורך אלנבי ומונטיפיורי; וביפו הן מתאימות לבתי האבן הישנים. כל מרצפת כזו היא היום פריט שאי אפשר להזמין מחדש.

שלוש החלטות לפני שנוגעים

1. לשמר במקום. אם המרצפות יציבות, הדרך הבטוחה היא להשאיר אותן. הדוגמה נמצאת בשכבה עליונה דקה, ולכן ניקוי וחידוש נעשים בזהירות ובלי שחיקה אגרסיבית — הפירוט בליטוש רצפה בתל אביב.

2. להעביר. כשחייבים לפתוח רצפה — לצנרת, לאיטום חדר רחצה — מפרקים ידנית, סופרים ומסמנים לפני הפירוק, ומנקים את הגב מהטיט הישן. חלק יישבר, ולכן מתכננים מראש לאן יעברו השלמות: "שטיח" מצויר בכניסה או במרכז החדר, מוקף ריצוף חדש ושקט, מחזיק את המקוריות טוב יותר מפיזור שלהן בכל הדירה.

3. להשלים. בלטה שבורה בודדת מחליפים בבלטה ממקום מוסתר באותו בית — ראו אין אריח תואם ותיקון ריצוף בתל אביב.

כניסה משותפת בבניין לשימור

בלב העיר, לובי הכניסה וחדר המדרגות הם רכוש משותף, ובבניין לשימור יש עליהם דרישות של מחלקת השימור בעירייה. החלפה או "שדרוג" של מרצפות מעוטרות בכניסה מתחילים בבירור מה תיק הבניין קובע, ובהחלטה של נציגות הבית.

לבחור חדשות שישבו לידן

מי שמשפץ ורוצה את האופי בלי מקוריות בוחר בין שני כיוונים:

• מרצפת בטון מצוירת חדשה — חומר זהה בתכונותיו: סופג, ולכן צריך אימפרגנציה ונזהרים בחומרי ניקוי חומציים שמשאירים כתמים.
• פורצלן בדוגמה מצוירת — כמעט לא סופג ומתאים לחדרים רטובים, אבל הגימור שלו אחיד ומלאכותי יותר ליד מרצפות אמיתיות.

כשהשניים באותו חלל, עדיף להפריד אותם בגבול ברור — פס, סף או חדר — ולא לערבב.

על העיר: רצף בתל אביב.

עבודות שקשורות למרצפות מצוירות בתל אביב

• תיקון ריצוף נקודתי במרצפת מקורית.
• ניקוי וחידוש עדין; אימפרגנציה למרצפות חדשות.
• פירוק ידני והעברה של מרצפות לפני עבודות צנרת.
• תכנון "שטיח" מצויר בתוך ריצוף חדש.